מכיוון שתקופת ההיריון היא קריטית עבור התפתחות המוח של העובר להרכב התזונתי של האם יש השפעה עצומה על בריאות העובר והתפתחותו. משרד הבריאות, כמו גם איגוד הגניקולוגים, ממליץ באופן חד משמעי על צריכה של יוד במהלך ההיריון. המינון המומלץ על פי משרד הבריאות עומד על 220 מק"ג ליום עבור נשים בהיריון ו 290 מק"ג עבור נשים מניקות.

עיתוי נטילת יוד אינו אמור להשפיע על ספיגת היוד וניתן ליטול אותו ללא קשר לארוחה. ניתן לערבב טיפות יודיקל עם מזונות לאכילה ו/או נוזלים ללגימה אחרים. יוד נספג היטב ובמהירות יחסית אל הדם דרך מערכת העיכול העליונה (בעיקר הקיבה והתריסיריון) ומשם נקלט בעיקר ע"י בלוטת התריס.
כמויות זניחות של שאר היוד במחזור הדם נקלטות בלוטות הרוק, רירית הקיבה, איברים פנימיים אחרים, באשכי גברים ובבלוטות החלב בשד אשה מניקה וכן בשלייה של אשה הרה. במצב תקין, רובם המוחלט של עודפי היוד במחזור הדם מופרשים בשתן.

ליוד יש קונטראינדיקציה עם תרופות ממשפחת ה- anti-thyroids (המשמשות לטיפול בפעילות מוגברת של בלוטת התריס). בנוסף, בשל הימצאות אשלגן בתוסף יש להימנע מצריכה עם תרופות ממשפחת ACE inhibitors (המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה) וממשפחת potassium-sparing diuretics (משתנים אוגרי אשלגן).
ישנן תרופות שמכילות יוד (כגון Amiodarone) ולכן קיים סיכון במינון יתר של יוד.

כמו כן, השימוש בתוסף אסור לפני טיפול ביוד רדיואקטיבי.
מידע זה אינו משמש ייעוץ לצריכת התוסף ויש להיוועץ ברופא מטפל/ דיאטן לפני הצריכה.

את תוסף היוד אסור לקחת יחד עם תרופות ממשפחת ה- anti-thyroids, ACE inhibitors וה- potassium-sparing diuretics (משתנים אוגרי אשלגן). ותרופות המכילות יוד.  יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני נטילת התוסף.

לא מומלץ. זה אמנם לא פוגע בספיגה של התכשיר בגוף, אך בגלל הריכוז הנמוך של החומר הפעיל, מהילה עלולה לגרום לכך שלא כל המנה תיצרך.